הביקורת הפנימית היא מקצוע
הביקורת הפנימית היא מקצוע שרמת חשיבותו ותרומתו לארגון הולכת ועולה בהתמדה בתרבות העסקית בארץ ובעולם. הביקורת הפנימית מאפשרת לארגון לבדוק את עצמו באופן שיטתי וסדור, להציף כשלים, לתקן ליקויים, לשפר תהליכים, לייעל פעולות, ולסייע להנהלה לממש את הפוטנציאל העסקי ביעילות ואפקטיביות ולהגשים את המטרות והיעדים שנקבעו.
חובת מינוי מבקר פנים
בשנת 1992, חוקקה כנסת ישראל את חוק הביקורת הפנימית, חוק שהיה ייחודי בנוף העולמי, אשר קובע שכל גוף ציבורי מחויב לבצע ביקורת פנימית באמצעות מבקר פנים.
נכון להיום, חובת מינוי מבקר פנימי וביצוע ביקורת פנימית חלה על :
- משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ויחידות סמך.
- רשויות מקומיות, עיריות ומועצות אזוריות (מכח דיני עיריות / דיני מועצות 6יזוריות)
- חברות ציבוריות (מכח חוק ני"ע ותקנות ני"ע)
- גופים נתמכים ( מכח חוק יסוד תקציב)
- קופות חולים (מכח חוק בריאות ממלכתי)
- מועצות דתיות (מכח חוק שרותי דת)
- עמותות שהיקף פעולותיהן מעל 10 מיליון ₪ (מכח חוק העמותות).
- מלכ"רים וחברות לתועלת הציבור
- בנקים (מכח חוק הבנקאות)
- חברות ביטוח (מכח חוק הפיקוח על עסקי ביטוח)
- מועצה להשכלה גבוהה ומוסדות אקדמאים
- וכו'
כל הגופים הללו חייבים בביקורת פנימית. בנוסף, ישנן יותר ויותר תאגידים פרטיים, אשר בחרו להחיל על עצמם את כללי העבודה של הביקורת הפנימית מתוך הכרה בתרומה הגדולה שיש לביקורת פנימית על תפקוד תקין ויעיל של הארגון ועל מנת לשאוף לשיפור תמידי של תהליכי העבודה.
לשכת המבקרים הפנימיים
לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, היא הלשכה המקצועית הרשמית של הביקורת הפנימית בישראל. בחוק הביקורת הפנימית נקבע שנציג לשכת המבקרים הפנימיים משמש כיושב ראש "הועדה לענייני השתלמויות" (הכוללת גם נציג משרד הכלכלה ונציג מוסד להשכלה גבוהה) האחראית על עריכת השתלמויות מקצועיות לצורך הכרה בכשירותו של אדם לשמש כמבקר פנימי.
הביקורת הפנימית לאן?
אחד החסמים המהותיים ביותר להתפתחות המקצוע בישראל, נכון להיום, נובע מהעדרם של תקנות מקצועיות שצריכות להיות מותקנות על ידי משרד המשפטים. בהוראות החוק נקבע במפורש ש "השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם לשכת המבקרים הפנימיים ובאישור הועדה לענייני ביקורת המדינה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו בגופים ציבוריים" אולם מאז ועד היום טרם הותקנו תקנות מקצועיות כאמור.
חסם מהותי נוסף הינו העדר הכרה בביקורת הפנימית כמקצוע. מדובר בכשל מערכתי, הנמשך שנים רבות, מונע ככול הנראה מאינטרסים פוליטיים וכלכליים. כמו שעו"ד, רו"ח, מהנדס, אדריכל, רופא הוגדרו כמקצועות כך גם נדרש להגדיר את המבקר הפנימי כמקצוע.
מי שעולם הביקורת הפנימית חשוב לו. מי שרואה במבקר הפנימי את אחד משומרי הסף של התאגידים הציבוריים, מי שמאמין שביקורת פנימית חזקה הינה אחד מהנדבכים של דמוקרטיה חזקה, צריך להרים את הכפפה להתגייס, לפעול, ולדרוש מהגורמים המשפיעים (משרד המשפטים, מבקר המדינה, ועדת הביקורת של הכנסת וכו') להגדיר את הביקורת הפנימית כמקצוע ולהתקין את התקנות המקצועיות הדרושות.
