חוות דעת בנושא השקעת כספים פנויים בעמותות

חוות דעת בנושא השקעת כספים פנויים בעמותות - 3.5.18

השקעת כספים פנויים בעמותות ובחברות לתועלת הציבור (חל"צ)

מבוא

בשנים האחרונות סביבת הריבית בארץ ובעולם נמצאת בשפל היסטורי, היכולת להשיא תשואה חיובית בשוק ההון, באפיקים הסולידיים, נפגמת באופן ממשי.

עמותות, חברות לתועלת הציבור והקדשים נדרשים להתמודד מצד אחד עם דרישות החוק והרגולציה המגבילה את אפשרויות ההשקעה, ומצד שני עם סביבת ריבית נמוכה שלא מאפשרת יצירת רווחים.

נשאלת השאלה כיצד למצוא את "שביל הזהב" ולנווט בין הצורך להפיק את מירב התשואה האפשרית מנכסים / השקעות לבין הצורך לשמור על ערך הכסף במסלולים סולידיים המשקפים סיכון נמוך ?

סקירת דרישות החוק והרגולציה

להלן סקירה של דרישות החוק והרגולציה הרלוונטית:

חוק העמותות

חוק העמותות, התש"מ-1980, על שלל תיקוני החקיקה שבצעו בו (תיקון אחרון מס' 14 משנת 2014) אינו מתייחס לסוגיית ניהול השקעות/כספים של העמותה.

חוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" (דצמבר 2015)

חוברת שנערכה על-ידי רשם העמותות בה נכתב[1]: "אם לעמותה יש כספים שאינם נדרשים באופן מיידי לפעולתה השוטפת לקידום מטרותיה, עליה להשקיע אותם באופן סולידי, כדי לשמור על ערכם בכפוף למדיניות שתקבע לעניין זה על-ידי הועד …"

חוק החברות

בחוק החברות, (ובחלקים הרלוונטיים לחל"צ), אין התייחסות לאופן ניהול השקעות ו/או בחירת אפיקי ההשקעה של הכספים הפנויים.

חוק הנאמנות – תשל"ט-1979

ישנם מקרים בהם אדם מסוים מבקש לתרום או להוריש נכס מסוים (מקרקעין או נכס כספי) לטובת הציבור בדרך של יצירת נאמנות, ובכך למנות עמותה מסוימת לשמש כאחראית על היישום בפועל של מטרות הנאמנות.

במקרים אלו חלים על העמותה הוראות חוק הנאמנות.

סעיף מס' 6 לחוק הנאמנות קובע: "כספי הנאמנות שאינם דרושים לצרכיה השוטפים חייב הנאמן להחזיק או להשקיע כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים שבהן ניתן להשקיע כספי נאמנות, והנאמן אינו נושא באחריות אם השקיע אותם בהתאם לתקנות אלה."

תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי)

בהתאם לתקנות ניתן להשקיע כספים פנויים באחד משלושת המסלולים הבאים:

א. בהתאם להנחיות יוצר ההקדש ו/או החוזה:

במידה ויוצר ההקדש פירט את אופן ביצוע השקעת הכספים יש לפעול בהתאם להנחיות/חוזה זה.

ב. מסלול "ברירת מחדל":

במידה ולא נקבע אופן ניהול ההשקעות על-ידי יוצר ההקדש, ישקיע הנאמן את הכספים הפנויים במרכיבי ההשקעה הבאים:

אגרות חוב שהנפיקה המדינה (או שהיא ערבה להם);
פיקדונות בנקאיים שקליים (צמודים או שאינם צמודי מדד);
פיקדונות בנקאיים במט"ח (צמודים או שאינם צמודי מדד);
תוכנית חסכון בנקאית שקלית (צמודת מדד ונושאת ריבית);
תוכנית חסכון בנקאית במט"ח;
אגרות חוב סחירות (שאינן להמרה) בדרוג A מינוס ומעלה);
קרנות נאמנות שכל נכסיהן מושקעים באחד או יותר מהאפיקים המפורטים לעיל.

קיימת הגבלה, תקרה השקעה, של עד 20% מכלל הכספים בני"ע של מנפיק בודד.

ג. מסלול "ועדת השקעות":

יכולה עמותה למנות שלושה עד שבעה חברים לוועדת השקעות אשר יפעלו כאילו הם הנאמנים של ההקדש הציבורי ואשר יקבעו את מדיניות ההשקעה .

ועדת ההשקעות מוסמכת לקבל החלטה להשקיע ב:

כל האפיקים המפורטים בסעיף ב.
אגרות חוב סחירות (שאינן להמרה) בדירוג BBB ומעלה;
השקעה במניות סחירות עד לתקרה של 20% משווי התיק;
השקעה באופציה עד לתקרה של 10% מהתיק.

הכרה במוסד ציבורי לעיניי תרומות – סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

בהתאם להנחיות מס הכנסה, עמותות המבקשות לקבל אישור להכרה כמוסד ציבורי לעניין תרומות, נדרשות להחתים שני חברי הנהלה על הצהרה שעל פיה: "לא להחזיק כפסי המוסד, אלא בפיקדונות במוסדות בנקאיים, באג"ח ממשלתי או בקרנות נאמנות שרב נכסיהן אג"ח ממשלתי".

הערה:

מניסוח הסעיף ניתן לכאורה לומר שניתן להחזיק בקרן נאמנות שרוב נכסיה (51%) אג"ח ממשלתי ויתרת נכסיה (49%) במניות.

חוזר מס הכנסה מספרה 2/2011

חוזר זה עוסק בקווים מנחים לקביעת "מטרה ציבורית" ו"מוסד ציבורי".

בסעיף י"א לחוזה זה נכתב: "כספי המוסד יושקעו בהשקעה סולידית שלא תסכן באופן בלתי סביר את קרן ההשקעה, כגון: אג"ח ממשלתי, או קרן נאמנות שרוב נכסיה אג"ח".

הערה :

מניסוח הסעיף ניתן לכאורה לומר ש"אג"ח ממשלתי" יכול להיות אג"ח של כל ממשלה בעולם וש "קרן נאמנות שרוב נכסיה אג"ח" יכולה להחזיק 49% במניות / באופציות / במט"ח.

לאור כל זאת נאמר :

עמותות וחברות לתועלת הציבור אשר אינן זקוקות לאישור 46 ו/או אינן נדרשות לחתום על ההצרה[2] במס הכנסה יכולות לבחור במסלול של "ועדת השקעות" ולהשקיע את הכספים הפנויים באפיקי השקעה הכוללים פיקדונות, תוכניות חסכון, אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני, מניות ואופציות בהתאם למגבלות.