ביקורת בבתי ספר יסודיים בניהול עצמי

היסטוריה

בשנת 1995 החל משרד החינוך בהפעלת התכנית "לניהול עצמי של בתי ספר יסודיים" תוכנית זו הופעלה כפיילוט במשך מספר שנים כאשר החל משנת הלימודים 2000 הורחבה התוכנית והפכה למדיניות מערכתית כוללת אשר במסגרתה הוקמה בין השאר מינהלת ניהול עצמי.  

מאז ועד היום, הועברו לשיטת "הניהול העצמי" מרבית בתי הספר היסודיים במדינת ישראל.

ניהול עצמי – תפיסה ניהולית

ניהול עצמי של בתי ספר היא תפיסה ניהולית – חינוכית שבסיסה מתן אוטונומיה וסמכות למנהל בית הספר, המאפשרים לבית הספר לפעול כארגון עצמאי, הן בהיבט הפדגוגי, הן בהיבט הארגוני והן בהיבט הכספי – כלכלי.

תפיסה זו הופכת את הפירמידה ומציבה את מוקד קבלת ההחלטות בתוך בית הספר, במקום מחוצה לו. משאבים פדגוגיים וכלכליים מועברים ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות, ישירות למנהל בית הספר ולצוות החינוכי שלו, ומוקנית לבית הספר גמישות וסמכות בניהול משאבים אלו.

בית הספר קובע עבורו סדר עדיפויות ומפנה את המשאבים לטובת היעדים והצרכים שהגדיר לעצמו. בית הספר בונה תשתית ארגונית של העצמה והאצלת סמכויות, כך שכלל הצוות החינוכי שותף בקבלת ההחלטות וחותר במשותף להגשמת היעדים. בד בבד, הניהול העצמי מייצר הלימה בין סמכות לאחריות, כאשר בית הספר נדרש לקחת אחריות על התוצרים החינוכיים שלו.

מטרות המעבר לניהול העצמי הן יצירת תשתית פדגוגית, ניהולית וכלכלית שתאפשר העלאת הישגי התלמידים ומתן מענה מיטבי להבטחת רווחתם הלימודית, הרגשית והחברתית של התלמידים. העצמת המנהל וצוות המורים. השבחת תרבות הניהול והלמידה של בתיה"ס. חיזוק האחריות והמחויבות של בתי הספר לתפוקות ולתוצאות (אחריותיות). ולבסוף, הרחבת מעגל השותפים המעורבים והפועלים לקידום החינוך בבתיה"ס.

רוב בעלי התפקידים רואים בשיטת הניהול העצמי הצלחה מבחינה לימודית – פדגוגית.  מרבית היעדים הושגו, בתי הספר כיום עצמאיים יותר, להנהלת בית הספר מרחב שיקול דעת רב יותר ואפשרויות הפעלת תכניות לימודיות ייחודיות גדל לאין שיעור.

ביקורת משרד מבקר המדינה

בשנת 2008, ערך מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא ניהול עצמי של בתי ספר.

ממצאי הבדיקה העלו מוכנות נמוכה של משרד החינוך וכשלים מערכתיים לרבות:

• אי ביצוע הדרכות לכח האדם הרלוונטי בבתי הספר וברשויות המקומיות
• אי ביצוע מחקר והערכה האם הושגו מטרותיה של מדיניות הניהו העצמי
• אי קיום של ועדות היגוי ברשויות המקומיות
• אי פיקוח ראוי של רשויות מקומיות על פעילות בתי הספר בניהול עצמי.

בסיפא של הדוח כותב מבקר המדינה:

"על הרשויות המקומיות שהצטרפו לתוכנית הניהול העצמי לבחון את מידת תרומתן ליישום מודל ניהולי ופדגוגי זה בהקצאת משאבים, בתמיכה בהתנהלות בתי הספר שבתחומן ליזום, לקבוע מטרות ניהוליות וליישמן, ובפיקוח על אופן ביצוע התוכנית"

ביקורת בבתי הספר בניהול עצמי

בשנים האחרונות, בוצעו ביקורות יזומות בבתי הספר המנוהלים בשיטת הניהול העצמי.

בביקורות אלה נמצאו ליקויים משמעותיים בתהליכי העבודה העיקריים של בית הספר בעיקר בהתנהלות הפרוצדוראלית והכספית.

להלן חלק מהליקויים שחוזרים על עצמם בתי ספר רבים.

• חוסר בשעות הדרכה למנהלניות בתי הספר ("מזכירות") אשר בא לידי ביטוי ברמת הכרות נמוכה בעבודה מול מערכת הנהלת החשבונות של בבית הספר.

• תהליכי רישום שגויים במערכת הנהלת החשבונות עד  לכדי מצב שנתוני הנה"ח אינם משקפים באופן נאות את הפעילות הכספית האמיתית בבית הספר.

• תהליכי בקרה ודיווח שגויים לרשות המקומית, למשרד החינוך ולוועד ההורים.

• היווצרות יתרות כספים בסכומים מהותיים (עד לכדי מאות אלפי ₪) בקופת בית הספר, כספים שיועדו לפעילות פדגוגית, חינוכית או חוויתית.

• תהליכי רכש שגויים והתקשרות עם ספקים ללא בחינת חלופות וללא השוואות מחיר.

• תכניות עבודה מנותקות מתקציב פעילות וחוסר בקרה על עמידה ביישום תכניות הנ"ל.

• העדר בקרה מספקת של הרשות המקומית על תהליכי העבודה בבית הספר.

• העדר מעורבות (לא התערבות) והעדר סיוע של עובדי הרשות לבית הספר בסוגיות השונות (רכש, תחזוקה, גינון, עובדים)

• העדר מיצוי מתקני בית הספר בשעות שאין בהם לימודים לטובת יצירת הכנסות עצמיות.

מנגנוני בקרה

לאור העובדה שכל אחד מבתי הספר המנוהלים בשיטת הניהול העצמי מנהל בפועל 2 חשבונות בנק ולפחות 2 מרכזי רווח והפסד ולאור העובדה שהיקף הפעילות הכספית הממוצעת  הינו כ- 1 מיליון ₪ בשנה.

קיימת חשיבות לקביעת מנגנון בקרה ופיקוח הן של הרשות המקומית והן של הורי הילדים.

לייעוץ בנושא ביקורת פנימית בבתי ספר יסודיים במנוהלים בשיטת הניהול העצמי – צרו קשר