פקודת האגודות השיתופיות
פקודת האגודות השיתופיות
השם הקצר
- פקודה זו תיקרא פקודת האגודות השיתופיות.
פירוש
- בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
"ברית פיקוח" פירושה – התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לבקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפיקוח עליהן וחינוכן בעניני קואופרציה;
"אגודת מימון מרכזית" פירושה – אגודה רשומה שתכליתה העיקרית היא לתת הלוואות לאגודות רשומות אחרות;
"אגודה מרכזית" פירושה – אגודה רשומה אשר נוסדה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעיקרוני הקואופרציה והיא כוללת ברית פיקוח ואגודת מימון מרכזית;
(תיקון מס' 8) תשע"א-2011
"הגליל" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993;
(תיקון מס' 8) תשע"א-2011
"הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991;
"ועד" פירושו – המוסד המנהל של אגודה רשומה אשר בידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה;
(תיקון מס' 8) תשע"א-2011
"ועדת ההשגות" – ועדת ההשגות כמשמעותה בסעיף 6ב;
(תיקון מס' 8) תשע"א-2011
"ועדת קבלה" – ועדת קבלה כמשמעותה בסעיף 6ב;
(תיקון מס' 8) תשע"א-2011
"זכות במקרקעין" – זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים; לעניין זה, "חכירה" ו"חכירה לדורות" – כמשמעותן בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
"חבר" – כולל אדם המצטרף לבקשה לרישום אגודה ואדם אשר נתקבל כחבר לאחר רישומה בהתאם לתקנות האגודה ולפקודה זו ולתקנות שהותקנו על פיה;
(תיקון מס' 8) תשע"א-2011
"יישוב קהילתי" – יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה:
(1) מספר בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, אינו עולה על 400;
(2) המספר המרבי של בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, הוגבל בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית או תכנית מיתאר מחוזית, כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;
"פקיד" – כולל נשיא, יושב ראש, מזכיר, גזבר, מנהל, מנהל עסקים, חבר הועד, או אדם אחר המורשה לפי תקנות האגודה ליתן הוראות בנוגע לעסקים;
"אגודה רשומה" פירושה – אגודה שנרשמה או הנחשבת כאילו נרשמה עפ"י פקודה זו;
"הרשם" פירושו – אדם שנתמנה למלא את תפקידי רשם האגודות השיתופיות עפ"י פקודה זו;
"תקנות" פירושן – תקנות שהותקנו עפ"י פקודה זו;
"תקנות האגודה" פירושן – התקנות הרשומות של אגודה הנוהגות באותה שעה והן כוללות תיקון רישומן של אותן תקנות.
הרשם
- שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן.
מטרותיהן של אגודות
- בכפוף להוראות הכלולות לקמן, תוכל האגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה, אם טרם נרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות 1920, להירשם עפ"י פקודה זו, בין בערבון מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל;
בתנאי שאם לא יורה שר העבודה אחרת, בצו כללי או מיוחד, הרי ערבונה של אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה תהא מוגבלת.
הגבלות על מידת ההשתתפות של חבר
- (1)כשיש לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או לגוף מאוגד שנתקבלו כחבר עפ"י סעיף 6(1), להחזיק יותר מחמישית הון המניות.
(2) כשאין לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או לגוף מאוגד שנתקבלו כחבר עפ"י סעיף 6(1), לרכוש או לתבוע מידת השתתפות בהון האגודה כדי יותר מחמישית ההון.
סגולות הכשרה לחברים
- (1)ואלה רשאים להיות חברי אגודה רשומה –
(א) יחידים אשר מלאו להם שמונה עשרה שנה[2]; וכן
(ב) אגודות רשומות אחרות;
בתנאי שבנוגע לאגודות שתכליתן העיקרית אינה מתן הלוואות לחברים, רשאי הרשם ליתן את הסכמתו לקבל כחברים גופים מאוגדים שאינם אגודות רשומות.
(2) אין לרשום עפ"י פקודה זו שום אגודה, מלבד אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, אלא אם כן היא מורכבת לפחות משבעה אנשים שמלאו להם שמונה עשרה שנה, ואם מטרת האגודה היא ליצור קרנות להלוואות כספים לחברי האגודה, הרי אין לרשום אותה אגודה אלא אם כן היו אנשים אלו –
(א) יחידים אשר מלאו להם שמונה עשרה שנה; וכן
בדעתם לשבת באותו הכפר או באותו גוש כפרים בישראל, או
(ב) הם שייכים לאותו המעמד או משלח היד, חוץ אם יורה הרשם אחרת[3].
(3) אם האגודה הרשומה היא מסוג אגודות רשומות שתכליתן העיקרית היא להלוות כספים לחברים, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות ששום אדם לא יהא חבר ליותר מאגודה אחת מסוג זה.
(4) שום ברית פיקוח לא תירשם אלא אם כן היא מורכבת לפחות מעשרים אגודות רשומות.
תיקון תשע"ו-2016
(5) על אף הוראות סעיף זה, יחולו לעניין חברות באגודה שמטרתה מתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתם בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (בפסקה זו – אגודת פיקדון ואשראי), הוראות אלה:
(א) אלה רשאים להיות חברי האגודה:
(1) יחיד שמלאו לו שמונה עשרה שנים;
(2) מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא תאגיד המעסיק עד 50 עובדים, וסך הכנסותיו מפעילות שוטפת בשנת המס שקדמה למועד האמור נמוך מ-25 מיליון שקלים חדשים; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה מספר עובדים אחר או סך הכנסות שונה, דרך כלל או לסוג מסוים של תאגידים;
(3) מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא עמותה, חברה לתועלת הציבור, או אגודה, אף אם אינו עומד בתנאים האמורים שבפסקה (2);
(ב) אין לרשום על פי פקודה זו אגודת פיקדון ואשראי אלא אם כן היא מורכבת משבעה חברים לפחות או שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, ומתקיים בחברים בה האמור בפסקת משנה (א);
(ג) החברות באגודה לא תפקע בשל מתן צו פשיטת רגל לגבי חבר האגודה, ולגבי חבר שהוא תאגיד – בשל מתן צו לפירוקו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות האגודה באישור הרשם.
חברות של בן-זוג בישוב שיתופי (תיקון מס' 4) תשמ"ח-1988
6א. (א) חבר באגודה רשומה, שהרשם סיווג אותה כמושב עובדים או ככפר שיתופי (להלן – ישוב שיתופי), יהיה בן-זוגו לחבר באותה אגודה אם נתקיימו כל אלה:
(1) בן הזוג הגיש לאגודה הודעה בטופס שנקבע בתקנות על רצונו להיות חבר באגודה;
(2) בן הזוג כשיר לפי תקנות האגודה להיות חבר בה;
(3) בני הזוג גרים דרך קבע בישוב השיתופי;
(4) בני הזוג מחזיקים כדין במשק חקלאי בתחום הישוב השיתופי כבעלים, חוכרים או חוכרי-משנה, או כבני רשות של האגודה או של מוסד מיישב כמשמעותו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשי"ג-1953.
(ב) מי שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) יהיה, על אף האמור בתקנות האגודה, לחבר האגודה מעת הגשת ההודעה כאמור בפסקה (א)(1), ויחולו עליו הזכויות והחובות של חבר באגודה לפי פקודה זו ולפי תקנות האגודה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהוראות תקנות האגודה בדבר פקיעת חברות בה, יציאת חבר או הוצאתו ממנה.
הקצאת מקרקעין והעברת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי (תיקון מס' 8) תשע"א-2011
6ב. (א) (1) הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה;
(2) העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר;
(3) העברת זכות במקרקעין בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), אינה טעונה את אישורה של ועדת הקבלה; ואולם הוראות פסקה (2) יחולו על יורש, בין על פי דין ובין על פי צוואה, המעוניין להעביר את זכותו לאחר.
(ב) (1) ועדת קבלה של יישוב קהילתי תורכב מחמישה חברים והם: שני נציגי היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות – נציג נוסף של היישוב הקהילתי; נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית; ונציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי;
(2) נציג המועצה האזורית בוועדת הקבלה יהיה ראש המועצה האזורית או סגנו, או עובד המועצה שימנה ראש המועצה, ובלבד שאינם תושבי היישוב הקהילתי – והוא יהיה יושב הראש.
(ג) סירבה ועדת הקבלה לקבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.
(ד) המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה לוועדת ההשגות.
(ה) ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר המשפטים – והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.
(ו) ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
(ז) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתרי האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון ושל משרד המשפטים.
שיקולי ועדת הקבלה (תיקון מס' 8) תשע"א-2011
6ג. (א) ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב הקהילתי בהתבסס על אחד או יותר משיקולים אלה בלבד:
(1) המועמד הוא קטין;
(2) המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;
(3) אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;
(4) המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה; החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור;
(5) חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;
(6) מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.
(ב) בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א), תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסרו ולאופי האוכלוסייה בו.
(ג) ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.
שמירת סמכות (תיקון מס' 8) תשע"א-2011
6ד. אין באמור בהוראות סעיפים 6ב ו-6ג, כדי לחייב הקצאת מקרקעין לאדם שוועדת הקבלה אישרה את מועמדותו.
קביעת מקום המגורים של אדם
- בהתעורר שאלה אם, לצורך פקודה זו, יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה או אם יושב הוא או יש בדעתו לשבת באותו הכפר או באותו גוש הכפרים בישראל, או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו, או בנוגע לאזור פעולותיה של האגודה או אם שייך איזה אדם למעמד או למשלח יד מסויים, תוחלט השאלה ע"י הרשם, והחלטתו תהא החלטת גמר.
בקשה לרישום
- (1)לצרכי רישום תוגש בקשה לרישום אגודה אל הרשם.
(2) הבקשה תיחתם –
(א) אם אף אחד מחברי האגודה אינו אגודה רשומה – לפחות ע"י שבעה אנשים בעלי הכשרה לכך בהתאם להוראות סעיף-קטן (1) מסעיף 6; וכן
(ב) אם היתה זאת אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה – ע"י אדם מורשה לכך מטעם כל אגודה רשומה כזאת, ואם לא כל חברי האגודה הם אגודות רשומות – ע"י שבעה חברים אחרים, או, כשמספר החברים האחרים הוא פחות משבעה – ע"י כל החברים.
(3) צריך לצרף לבקשה שתי העתקות מהצעת התקנות של האגודה וכן את שמו של האיש או שמותיהם של האנשים אשר ישאו ויתנו עם הרשם בנוגע לתקנות אלה.
רישום אגודה
- (1)אם נתברר לרשם כי מילאה אגודה אחרי הוראות פקודה זו ואחרי התקנות שהותקנו על פיה וכי תקנות האגודה המוצעות שלה אין בהן משום סתירה לפקודה או לתקנות שעפ"י הפקודה, יכול הוא לרשום את האגודה או לסרב לרשמה מבלי ליתן כל טעם לסירובו.
(2) למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות סעיף 22(2) וסעיף 24 של פקודת החברות על אגודה המבקשת להרשם עפ"י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית, וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות.
אגרות רישום
- (1)אגודה המקבלת, ללא תיקון עיקרי, את התקנות לדוגמה שנתאשרו ע"י הרשם לאגודה מאותו הסוג, לא תשלם כל אגרת רישום, והודעה על רישומה תפורסם ברשומות חינם.
(2) על כל אגודה אחרת לשלם עם רישומה אגרה של ארבע לירות וכן עליה לשלם בעד הודעת הרישום ברשומות את האגרה אשר יקבע שר העבודה בצו כללי או מיוחד.
(3) החלטתו של הרשם בנוגע לסוג שאליו שייכת אגודה ובנוגע לשאלה באם השתמשה האגודה בתקנות לדוגמה ללא שינוי עיקרי, תהא החלטת גמר.
(4) תעודת רישום והעתקה מתקנות האגודה המאושרות, כשהן טבועות בחותמתו הרשמית של הרשם, תמסרנה חינם לכל אגודה עם רישומה.
תעודת רישום תשמש הוכחה מכרעת
- תעודת רישום חתומה ע"י הרשם תהא עדות מכרעת שהאגודה רשומה כהלכה, חוץ אם הוכח שרישום האגודה בוטל.
תיקון תקנותיה של האגודה
- (1)שום תיקון של התקנות של אגודה רשומה לא יהא בר תוקף אלא אם כן נרשם עפ"י הפקודה, ולצורך זה חובה לשלוח לרשם שתי העתקות מן התיקון.
(2) אם נתברר לרשם כי התיקון לתקנות האגודה אינו בניגוד לפקודה זו או לתקנות שעל פיה, רשאי הוא לרשום את התיקון או לסרב לרשמו, בלי ליתן כל נימוק לסירובו.
(3) אם רשם הרשם תיקון לתקנות של אגודה רשומה עליו ליתן לאגודה, לאחר שתשלם את האגרה הקבועה, העתקה מן התיקון כשהיא מקויימת על ידו וחתומה בחותמתו, והעתקה זו תהא עדות מכרעת שהתיקון נרשם כהלכה.
התמזגות אגודות
- (1)באישורו של הרשם רשאיות כל שתי אגודות או יותר להתמזג לאגודה יחידה עפ"י החלטה שתתקבל ברוב של שלושת רבעי החברים המשתתפים באסיפה כללית מיוחדת של כל אגודה שנתקיימה לצורך זה, אם קיבל כל חבר הודעה בכתב שלושים יום למפרע על ההתמזגות המוצעת ועל תאריך האספה; אותה התמזגות תוכל לצאת לפועל מבלי חיסול האגודות המתמזגות או חלוקת הכספים שלהן; משנתמזגו, תהא החלטת האגודות הנוגעות בדבר מספקת להעביר ולהקנות את האקטיב והפסיב של האגודות המתמזגות לרשות האגודה הממוזגת:
בתנאי שכל חבר החולק על ההחלטה רשאי לצאת את האגודה בכפוף להוראות שבתקנותיה.
(2) כל אגודה רשאית, עפ"י החלטה שנתקבלה בהתאם לפרוצידורה שנקבעה בסעיף-קטן (1), להעביר את האקטיב והפסיב שלה לכל אגודה שתהא מוכנה לקבלם:
בתנאי שאם אותה התמזגות או העברת האקטיב והפסיב גוררת עמה העברת הפסיב מאת אגודה אחת לאגודה אחרת, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא אם כן תינתן מודעה בכתב שלושה חדשים למפרע לנושים של שתי האגודות הללו או של כל אותן האגודות;
ובתנאי שאם נושה או נושים של אחת האגודות הנוגעות בדבר מתנגדים להתמזגות או להעברת האקטיב והפסיב ומוסרים מודעה בכתב על כך לאגודה הנוגעת בדבר או לאגודות הנוגעות בדבר חודש ימים לפני התאריך שנקבע להתמזגות או להעברה, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא עד אם סולקו החובות המגיעים לנושה או לנושים.
(3) הודעה מוקדמת על ההתמזגות העומדת להיעשות והודעה שניה על ההתמזגות המושלמת ועל אישורו של הרשם תפורסם ברשומות תמורת תשלום אותה אגרה ששר העבודה יקבע בצו כללי או מיוחד.
אסיפות כלליות
- (1)רשאי הועד להועיד בכל עת אסיפה כללית של האגודה, וחייב הוא להועיד אסיפה כזאת בתוך חודש ימים מיום קבלת דרישה בכתב מאת הרשם או מאת אגודה מרכזית שאליה מסונפת האגודה או מאיזה מוסד אחר שפורש בתקנות האגודה או מאת החבר או החברים או מחלק מן המספר הכולל של החברים, הכל כפי שיפורט בתקנות האגודה.
(2) אם לא כונסה אסיפה כללית בהתאם לדרישה, תהא לרשם הסמכות להועיד בעצמו אסיפה כללית של האגודה; ההוצאות שהרשם יוציא, תיגבינה מן האגודה עפ"י סעיף 58 כדרך שגובים סכום המגיע לממשלה.
זכויותיהם וחובותיהם של חברים
- (1)אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן ועד אשר שילם לאגודה אותם דמי חבר או רכש באגודה אותה מידת השתתפות כפי שייקבע בתקנות האגודה.
(2) משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחייבויות שהאגודה קיבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר.
הצבעה
- (1)לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת:
בתנאי –
(א) שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו"ר דעה מכרעת;
(ב) שאם זו צרכניה שיתופית או אגודה לקניה או למכירה או לשירות חקלאיים מותר להקציב בהן קולות נוספים, כפי שתקנות האגודה תקבענה, על יסוד מידת השתתפותו של כל חבר בקניה ובמכירה במשך שנת הכספים האחרונה, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס"ה של מספר הקולות;
(ג) שאגודה שהשקיעה חלק מכספיה במניותיה של אגודה אחרת או המסונפת לאגודה אחרת, רשאית למנות אחד מחבריה להשתתף בהצבעה בעסקיה של אותה האגודה הרשומה האחרת, והיא זכאית באותו מספר קולות אשר ייקבע בתקנותיה של האגודה האחרת, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס"ה של מספר הקולות[4].
(ד) שאגודה הפועלת בעיר או ביותר מכפר אחד רשאית לקבוע בתקנותיה הוראות בדבר אסיפות מקומיות או בדבר אסיפה של באי כוח שנבחרו בכל מקום ומקום, ולבאי כוח אלה יהא אותו מספר קולות אשר ייקבע בתקנות האגודה.
(ה) שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשה, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.
(2) אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בפסקאות (ג), (ד) ו-(ה) של סעיף-קטן (1)[5].
פדיון מניות
- אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך רשאית האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ"י פקודה זו.
המען הרשום של אגודות
- כל אגודה רשומה חייבת לקבוע לה מען בישראל אשר יירשם בהתאם לתקנות, ואשר לשם יישלחו כל ההודעות והמכתבים, ועל האגודה לשלוח לרשם הודעה על כל שינוי שיחול במען.
זכות העיון בתקנות האגודה וכו'
- על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודה ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון במען הרשום של האגודה, חינם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרד של האגודה לצרכי עסקיה.
בקורת חשבונות
- (1)פנקסיה של כל אגודה רשומה יבוקרו למצער אחת לשנה. אם האגודה מסונפת לברית פיקוח, תיערך בקורת ע"י פקיד מפקידי ברית הפיקוח שיתמנה על ידי אותה הברית והלה צריך להיות רשום בצורה שתיקבע בתקנות שעפ"י פקודה זו, או להיות מבקר חשבונות ציבורי בעל רשיון מטעם הממשלה, וכשאין היא מסונפת לברית כזאת, תמנה האסיפה הכללית השנתית של האגודה מבקר חשבונות, שיהא בעל רשיון מטעם הממשלה כמבקר חשבונות ציבורי, ולעולם תהא לרשם זכות הויטו על המינוי:
בתנאי שרשאי הרשם לפי ראות עיניו להרשות שפנקסי אגודה רשומה יבוקרו ע"י אחד מפקידי משרדו.
(2) בקורת החשבונות שתיערך עפ"י סעיף קטן (1) תכלול, בין שאר דברים, את בחינת החובות שכבר עבר זמן פרעונם, אם ישנם חובות כאלה, את אימות חשבון עודף המזומנים והבטחונות, ושומא של האקטיב והפסיב של האגודה.
(3) ברית הפיקוח או מבקר החשבונות שנתמנה עפ"י סעיף קטן (1) רשאים לעיין באין מעצור בפנקסים, בחשבונות, בשוברים ובכל שאר המסמכים של האגודה, ויש להרשות להם לאמת את חשבון עודף המזומנים והבטחונות שלה; על המנהלים, מנהלי העסקים ושאר פקידי האגודה להמציא לברית הפיקוח או לכל אדם אחר שנתמנה לשם בקורת חשבונות של האגודה, את כל אותן ידיעות בנוגע לעסקיה ופעולותיה ככל אשר יידרש ע"י אותה ברית הפיקוח או ע"י אותו אדם אחר.
(4) לברית הפיקוח או למבקר החשבונות שנתמנה עפ"י סעיף-קטן (1) של סעיף זה כדי לבקר את חשבונותיה של אגודה, תהא הסמכות בשעת הצורך –
(א) להזמין כל פקיד, סוכן, משמש או חבר של האגודה לבוא לפניהם, כשיש יסוד להאמין שיוכלו למסור ידיעות בעלות ערך בנוגע לכל עסק מעסקי האגודה או להנהלת עסקיה;
(ב) לדרוש מכל פקיד, מורשה, משמש או חבר של האגודה להראות כל פנקס או מסמך הנוגעים לעסקיה של האגודה או להראות כל כסף מזומן או בטחונות השייכים לאגודה והנמצאים ברשותם.
(5) אם הדינים והחשבונות על הבקורת של ברית פיקוח לא הניחו את דעתו של הרשם, רשאי הוא –
(א) למנות מבקר חשבונות או מבקרי חשבונות שיבקרו בשמו את האגודות המסונפות לברית ולהטיל על האגודות את התשלום אשר ימצא לנכון להטיל;
(ב) להתלות את סמכותה של הברית לבקר את חשבונותיהן של האגודות המסונפות לה; בכוח ההתלייה יש להשתמש רק בכפוף לאישור מאת שר העבודה:
בתנאי כי אין ליתן צו להתלייה עד אשר ניתנה לברית הפיקוח אפשרות להגיש ביאור בכתב.
התאגדותה של אגודה
- משנרשמה אגודה הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה שלשלת ירושה נצחית וחותמת רשמית והסמכות לאחוז נכסי מטלטלים ונכסי מקרקעים, להתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל הליכים משפטיים אחרים, הן כתובע והן כנתבע, ולעשות את כל הדרוש לצרכי קיומה.
חובות שחברים חייבים לאגודה
- אגודה רשומה רשאית עפ"י תקנותיה ליטול סמכות להטיל על חבריה קנסות בהרשאת האסיפה הכללית או הועד או באותו אופן אחר ככל אשר תקנות האגודה תקבענה: קנסות אלה דינם כדין חובות המגיעים לאגודה.
הסמכות לקנוס חברים
- (1)כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר עפ"י פקודה זו או עפ"י תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו.
(2) לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה ע"י הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תיחשב כמסמך מקויים כמשמעותו בסעיף 130 מהחוק העותומני של דיון אזרחי.
לאגודה יהא שעבוד על מניותיהם של חברים בשל חובות המגיעים לאגודה
- (1)בשל כל חוב המגיע לאגודה רשומה מחבר או ממי שהיה חבר, יהא לה לאגודה שעבוד על מנייתו או על חלקו בהון ועל פקדונותיו, ועל כל דיבידנדה או הענקה או על חלק אחר מן הרווחים המגיעים לו, ויכולה היא לעמת כל סכום שנזקף לזכותו של החבר או של מי שהיה חבר או כל סכום המגיע לו, לעומת תשלום אותו החוב או על חשבון סילוק אותו החוב.
(2) אסור לשום חבר של אגודה רשומה לשעבד לאגודה את מניותיה של האגודה בתורת בטחון להלוואה.
מניות פטורות מעיקול
- בהתחשב עם הוראות סעיף 24, לא יהיו מנייתו או חלקו של חבר בהון של אגודה רשומה נתונים לעיקול או למכירה עפ"י כל צו או פסק של בית משפט על כל חוב או התחייבות שאותו החבר חייב בהם, וכן לא תהא לנאמן בפשיטת רגל הזכות לקבל או לתבוע אותה מניה או אותו חלק בהון.
שעבודים לזכות אגודות קיומם ורישומם של שעבודים, וכו'
- (1)(א) מותר לכל אגודה רשומה ליתן מפרעה בתורת הלוואה לחבר מחבריה בהתאם לתקנותיה הרשומות.
מס' 1 לש' 1937
(ב) בהלוות אגודה רשומה כספים לחבר, או בחתמה על חוזה להלוות כספים לחבר, או בהיות חבר חייב לאותה אגודה, רשאית האגודה לדרוש מאת החבר לשעבד לזכותה היא, בצורה אשר תיקבע, את כל היבול או תוצרת חקלאית אחרת, תוצרת ימית (לרבות דגים), או עצים כרותים, בעלי חיים, מספוא, מכשירים חקלאיים או מכשירי תעשיה או מכשירי דייג, מכונות, סירות, חבלי סירות, רשתות, חמרים גלמיים, כלי-המלאכה ובכלל כל פרי עמלו של אותו חבר, ושאר דברים המשמשים בקשר עם הייצור, בין שבאו לעולם ובין שלא באו לעולם בעת היווצר השעבוד ובין שהמשעבד רכשם בעת היווצר השעבוד ובין שלא רכשם.
(2) (א) שעבוד שנוצר עפ"י סעיף-קטן (1) ייחשב כשעבוד שנעשה כהלכה אם נחתם בשתי העתקות ע"י החבר העושה אותו בפני הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה.
(ב) מחובתו של אותו פקיד או אותם פקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה להגיש מיד העתקה אחת של כתב השעבוד למשרדה של האגודה ולהניח את ההעתקה השניה בתוך עשרים ואחד יום אצל הפקיד המחוזי של הנפה אשר בה נמצאים הנכסים הכלולים בשעבוד.
(ג) משקיבל פקיד המחוז העתקה מכתב השעבוד יחד עם האגרה הקבועה, יצרפנו אל התיק מיד, ועליו לנהל בצורה הקבועה פנקס אשר יכונה פנקס הרישום לשעבודים של אגודות שיתופיות ובו יירשמו פרטים על כל השעבודים שנתקבלו על ידו, ולשלוח לאגודה אישור על הרישום.
(ד) כל אדם רשאי לעיין בתיק השעבודים במשרדה של אגודה, ותמורת תשלום האגרה הקבועה רשאי הוא לעיין גם בפנקס הרישום לשעבודים ולהעתיק קטעים הימנו.
(3) אם נתברר לרשם שאי רישומו של שעבוד בתוך המועד שנקבע לעיל היה דרך מקרה או מחמת משגה או מאיזו סיבה מספקת אחרת או שאין בו כדי לפגוע במצבם של הנושים או של חברי האגודה, או שמסיבות אחרות מן הדין ומן הצדק הוא ליתן ארכא, רשאי הוא עפ"י בקשת האגודה או כל אדם מעונין ובאותם התנאים שימצאם לצודקים ולמועילים, לצוות להאריך את מועד הרישום.
(4) (א) רישום שעבוד בהתאם להוראות סעיף-קטן (2) מהווה שעבוד ראשון ובטחון לזכותה של האגודה המלווה או הנושה בדרך אחרת:
בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע –
(I) בכל תביעה של הממשלה למסים או כספים הניתנים לגבייה בתור שכאלה, או בכל תביעה של בעל נכסים לדמי שכירות או לכספים הניתנים לגבייה כדמי שכירות, או
(II) בזכויותיו של קונה שקנה בתום לב ותמורת ערך מבלי שידע על מציאותו של שעבוד, או
(III) בזכויותיו של בעל משכנתא או בעל שעבוד קודם.
(ב) רישום שעבוד ע"י פקיד המחוז ייחשב כמסירת מודעה על השעבוד לכל אדם המטפל בנכסים הכלולים בשעבוד.
(5) מיד כשיסולקו ההלוואה או החוב שניתן עליהם שעבוד עפ"י פקודה זו, הרי פקיד האגודה או פקידי האגודה הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה, חייבים לרשום את דבר הסילוק מיד בהעתק כתב השעבוד השמור בתיק במשרדה של האגודה, ובתוך עשרים ואחד יום מיום התשלום חייבים הם להודיע את הדבר לפקיד המחוז, ולאחר שקיבל הלה את ההודעה ירשום מיד את דבר סילוק התשלומים בפנקס רישום השעבודים של אגודות שיתופיות.
העברת שעבודים מס' 1 לש' 1937
- (1)אגודה רשומה רשאית ללוות כספים על יסוד שעבוד הרשום לזכותה עפ"י סעיף 26(1), אם אותו שעבוד נעשה ונרשם בהתאם להוראות פקודה זו, ולמטרה זו היא רשאית להעביר כל שעבוד כזה.
(2) העברת שעבוד עפ"י סעיף זה תירשם בהתאם להוראות סעיף 26(2) מהפקודה, ונוסף על כך תחולנה גם הוראות חלק ה' מפקודת החברות.
(3) העברת שעבוד עפ"י סעיף זה כשהיא רשומה כאמור לעיל דינה כדין שעבוד ראשון לזכותו של מקבל ההעברה בכפוף להוראות סעיף 26(4) מהפקודה.
רישום העברות של שעבודים לפני יום 26.2.35 מס' 1 לש' 1937
27א. כל העברה של שעבוד שבידי אגודה רשומה עפ"י סעיף 26(1) מפקודה זו, ואשר נרשמה אצל פקיד המחוז של הנפה אשר בה מצוי הנכס הכלול בשעבוד, מיום עשרים ושבעה בדצמבר, 1933, ואילך, אך לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, דינה כדין העברה בת תוקף מלא, ואפילו אם לא נרשמה אותה העברה אצל הרושם.
שעבודים שהטילו האגודות על נכסיהן הן מס' 1 לש' 1937
- (1)אגודה רשומה תהא זכאית, בכפוף לכל הגבלה או הוראה מצמצמת שבתקנותיה, לעבוט את נכסי המטלטלין שלה ולמשכן או לשעבד את נכסיה, כולם או מקצתם, בין מטלטלין ובין מקרקעין, בין שהיא מחזיקה בהם ובין שהיא תובעת זכות עליהם, בין בהווה ובין בעתיד, לרבות הון מניותיה שעדיין לא נפרע, אם יש הון כזה, ואת המוניטין שלה, בתורת בטחון לחובותיה, בין שבהווה ובין שבעתיד ובין שתהיינה ראויות, ע"י הוצאת אגרות חוב בודדות או בסריות.
(2) הוראות חלק ה' מפקודת החברות תחולנה על כל עבוט, משכנתא או שעבוד שיעשו עפ"י סעיף זה.
הטלת חלק ה' של פקודת החברות על שעבודים ידועים וכו' מס' 1 לש' 1937
28א. כל אגרת חוב, משכנתא, שעבוד או משכון שנוצרו או נעשו ע"י כל אגודה רשומה באיזו עת שהיא לפני יום עשרים וששה בפברואר 1935, יהא דינם כאילו נוצרו או נעשו כחוק אם נוצרו או נעשו ונרשמו כחוק עפ"י חלק ה' של פקודת החברות.
עונשו של חבר הסוחר בנכסים המשועבדים
- (1)כל חבר או מי שהיה חבר של אגודה המעביר או מנסה להעביר לאחר נכסים הכלולים בשעבוד שנרשם עפ"י פקודה זו או הסוחר או מנסה לסחור בהם מבלי שקיבל תחילה רשות בכתב מאת הועד, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של חמישים לירות.
(2) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפטור כל חבר או מי שהיה חבר מכל עונשין, ולא ימנע את האגודה מלחפש דרכי פיצוי אחרים, שנקבעו על פי פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה.
חוזים למכירת תוצרת לאגודה או באמצעותה
- אגודה רשומה שאחת ממטרותיה היא מכירת תוצרת חקלאית או תוצרת משק בהמות או תוצרת של מלאכת יד של חבריה, רשאית, בין בתקנותיה ובין במסמך מיוחד, להתקשר בחוזים עם חבריה שהם ימכרו למשך תקופה מסויימת לאגודה או באמצעות האגודה את כל תוצרתם או אותם כמויות או מינים של התוצרת שיפורטו באותם חוזים, ובכל חוזה כזה רשאית היא להתנות שסכום מסויים ישולם בעד כל יחידת משקל או יחידת מידה כפיצויים על הפרת החוזה, ואותו סכום יהא דינו כדין חוב המגיע לאגודה.
חברים שמתו
- (1)במות חבר האגודה, רשאית האגודה להעביר את מנייתו או את מידת ההשתתפות שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקנותיה של האגודה; ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או נציגו החוקי של החבר שמת, הכל לפי הענין, סכום השווה לשוויה של מנייתו של אותו החבר שמת או של מידת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה:
בתנאי שאותו איש מוצע, או יורש או נציג חוקי, הכל לפי הענין, רשאי לדרוש שהאגודה תשלם בתוך שנה אחת מיום מות החבר את שוויה של המניה או של מידת ההשתתפות של החבר ההוא, אשר יוברר כאמור לעיל.
(2) בכפוף להוראות הסעיפים 24 ו-26, ובאם לא נתן בית משפט מוסמך צו האוסר על אגודה לעשות זאת, תהא האגודה חייבת לשלם לאותו איש מוצע או יורש או נציג חוקי, הכל לפי הענין, את כל הכספים האחרים המגיעים מן האגודה לחבר שמת.
(3) כל ההעברות והתשלומים שנעשו ע"י אגודה בהתאם להוראות סעיף זה יהא להם תוקף ונפקות לגבי כל דרישה שידרוש אדם אחר מן האגודה.
עזבונו של חבר שמת חייב בחובות אגודה רשומה
- עזבונו של חבר שמת יהא אחראי למשך שנה אחת למן סוף שנת הכספים של האגודה שבה מת החבר, לחובות של אגודה רשומה כפי שהיו קיימים בזמן מותו.
אחריותם של מי שהיו חברים
- אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתיים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר.
פנקס החברים
- כל פנקס או רשימה של חברים או של מניות שברשות כל אגודה רשומה ישמשו ראיה לכאורה על כל פרט מן הפרטים דלקמן הרשומים בהם –
(א) התאריך שבו נרשם כחבר שמו של אדם באותו פנקס או באותה רשימה;
(ב) התאריך שבו חדל אותו אדם להיות חבר.
קיום העתקות של פרטים רשומים
- (1)העתקה מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קויימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כראיה על קיומו של הפרט הרשום, ותקובל כראיה על הענינים והעסקים הרשומים בו בכל מקרה שאילו הוגש בו המקור כחומר ראיה, היה מתקבל כהוכחה על הענינים הללו, וכדי אותו שיעור שהמקור מתיחס אליו.
(2) אין להכריח שום פקיד מפקידי האגודה בהליכים משפטיים שהאגודה אינה צד להם, להראות אחד מפנקסי האגודה שאת תכנו אפשר להוכיח עפ"י סעיף-קטן (1) או להופיע כעד לשם הוכחת הענינים, העסקים והחשבונות הרשומים בפנקס, אלא עפ"י צו מאת בית המשפט או מאת שופט שינתן מפאת סיבה מיוחדת.
אימתי מותרים עסקים עם שאינם חברים
- (1)אסור לאגודה רשומה להלוות כסף לשום אדם שאינו חבר בה:
בתנאי שאגודה רשומה רשאית להלוות כסף לאגודה רשומה אחרת, בהסכמתו הכללית או המיוחדת של הרשם;
ובתנאי שאגודה רשומה רשאית להשתמש בשרותה של אגודה רשומה אחרת כסוכנה לגביית שטרות ולצרכי עסק אחרים, ולצורך זה רשאית היא להחזיק חשבון עובר ושב אצל אותה אגודה רשומה;
ובתנאי שאגודה רשומה רשאית, בהסכמתו של הרשם, ליתן הלוואות למי שאינם חברים מתוך כספים שנקבעו למטרה מיוחדת זו ע"י כל אדם או קבוצת בני-אדם שהם עצמם אינם מקבלי ההלוואות.
(2) רשאי שר העבודה, בצו כללי או מיוחד, לאסור על כל אגודה רשומה או סוג של אגודות רשומות להלוות כספים על משכנתא של מקרקעים, או לצמצם את סמכותם לכך.
פקדונות והלוואות משאינם חברים
- אגודה רשומה לא תקבל פקדונות והלוואות משאינם חברים אלא עד כדי שיעור שנקבע בתקנותיה ובהתאם לתנאים שבהן.
עסקים עם שאינם חברים יהיו כפופים לתקנות האגודה
- עסקיה של אגודה רשומה עם שאינם חברים יהיו כפופים להוראות תקנותיה הרשומות.
מה ייעשה ברווחים
- (1)אסור לחלק בין החברים שום חלק מן הכספים של אגודה רשומה, אם בתורת מענק או דיבידנדה או בצורה אחרת, בשיעור העולה על השיעור שנקבע בתקנות.
(2) כל אגודה המשיגה או היכולה להשיג רווחים מעסקיה חייבת להפריש קרן שמורה.
(3) אם האגודה היא אגודת אשראי או אגודת יצרנים, חובה עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות רבע אחד מרוחיה, ואם האגודה היא אגודה אחרת, עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות עשירית אחת מרווחיה, והאגודה רשאית להשתמש בכספי הקרן השמורה לשם עסקיה או להשקיעם ככל אשר ידרש בתקנות.
(4) הקרן השמורה אינה בת חלוקה, ולשום חבר לא תהא זכות לחלק מסויים בקרן הנ"ל אלא במקרה שאגודה רשומה נתונה במצב של פירוק או שעסקיה מתפרקים והולכים; במקרה זה יחולק בין החברים אותו חלק מן הקרן השמורה שנותר לאחר ששולמו כל החובות, לפי מכסה השווה ליחס שבין הון המניות או מידת ההשתתפות של כל חבר להון של האגודה הרשומה, פרט למקרים שבהם קובעים תקנות האגודה הוראות אחרות.
(5) על האגודה לחשב את הרווחים שבכל שנה בטרם תשלם כל דיבידנדה או מענק או בטרם תתן הנחה לחברים או לשאינם חברים.
(6) כשמשלמים דיבידנדה על מניות, תהא זכות שווה לכל המניות ביחס לדיבידנדה, ולשום סוג של מניות לא יהא דין בכורה על פני מניות אחרות.
חלוקת יתרת הרווחים
- בכפוף להוראות סעיף 39, מותר לחלק בכל שנה בין החברים את יתרת הרווחים של אגודה, לאחר שתיעשה ההפרשה הקבועה לקרן השמורה, יחד עם כל ריווח שנצטבר משנים חולפות. ואם האגודה היא אגודת יצרנים או אגודת צרכנים, מותר לחלק את היתרה הנ"ל גם בין שאינם חברים עד לשיעור ועפ"י התנאים שנקבעו בתקנות שעפ"י פקודה זו או בתקנות של אותן האגודות.
קרן מילואים
- כל אגודה רשאית ליצור קרן-מילואים לחבריה מתוך תרומותיהם של החברים ובהתאם לתקנות האגודה הדנות בענין זה, ורשאית היא לתרום לאותה קרן המילואים מתוך רווחיה, לאחר שתפריש את הסכומים הקבועים לקרן השמורה:
בתנאי שלא ישתמשו בכספי קרן-המילואים בעסקיה של האגודה;
ובתנאי ששום חלק מכספי קרן-המילואים לא ייחשב כנכס של האגודה.
תרומות לצרכי צדקה
- לאחר שהופרש לקרן השמורה סכום הדרוש עפ"י סעיף 39, רשאית כל אגודה רשומה לתרום סכום, שלא יעלה על חמישים אחוז למאה מן העודף הנותר, לכל מטרת צדקה או לכל מטרה שיש בה משום תועלת ציבורית ושהרשם מכיר בהן מבחינה זו, ואם הון המניות שנפרע והקרן השמורה אינם פחותים מן הסכום שהיא מחזיקה בצורת הלוואות ופקדונות משאינם חברים, רשאית היא לנדב סכום העולה על חמישים אחוז למאה מן העודף הנותר הנ"ל.
חקירה בעסקי אגודה
- (1)רשאי הרשם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ"י בקשת רוב חברי הועד, או עפ"י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנות האגודה או עפ"י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה:
בתנאי כי בהיערך חקירה ע"י הרשם שלא על דעת עצמו, רשאי הרשם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת.
(2) על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרשם או האיש המורשה על ידו.
בדיקת פנקסי האגודה
- (1)רשאי הרשם עפ"י בקשה מאת נושה של אגודה רשומה לבדוק בעצמו את פנקסי האגודה, או למלא את ידו של איזה אדם אחר בכתב לבדוק את פנקסי האגודה:
בתנאי:
(א) שהמבקש יוכיח לרשם כי החוב הוא סכום שהגיע זמן פרעונו בעת הגשת הבקשה, וכי הוא תבע את סילוקו של הסכום, והסכום לא סולק בתוך זמן סביר, וכן
(ב) שהמבקש הפקיד אצל הרשם את הסכום אשר ידרוש הרשם בתורת בטחון לחשבון הוצאות הבדיקה המוצעת.
(2) על הרשם להודיע לנושה על תוצאותיה של כל בדיקה כזאת.
חלוקת משא ההוצאות של החקירה
- אם נערכת חקירה עפ"י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ"י סעיף 44, רשאי הרשם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות, או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון, בין האגודה, החברים או הנושה הדורשים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה.
פירוק אגודות
- (1)אם סבור הרשם, לאחר שנערכה חקירה עפ"י סעיף 43 או לאחר שנערכה בדיקה עפ"י סעיף 44, או לאחר שקיבל בקשה שהוגשה ע"י שלושה רבעים מחברי אגודה שיתופית, שיש צורך לפרק את האגודה, רשאי הוא לצוות על האגודה להתפרק, ואת הצו שלו יפרסם ברשומות.
(2) כל חבר של אגודה שיתופית רשאי במשך שני חדשים מתאריך פרסום הצו שניתן עפ"י סעיף-קטן (1) לערער על הצו כאמור בסעיף 51.
(3) לא הוגש ערעור בתוך שני חדשים מיום פרסום צו לפרוק אגודה שיתופית, יקבל הצו תוקף כתום התקופה הנ"ל.
(4) הוגש ערעור בתוך שני חדשים, לא יקבל הצו תוקף עד אם נתקיים ע"י הרשות שלפניה הוגש הערעור.
(5) אין לפרק עסקיה של האגודה אלא עפ"י צו מאת הרשם.
סמכותו של הרשם לצוות על האגודה להתפרק כשעמד מספר החברים על פחות מן המינימום הקבוע
- אם הוכח כדי הנחת דעתו של הרשם שמספר חברי אגודה פחת ועמד על פחות מן המספר הדרוש לרישומה של אגודה כזאת עפ"י סעיף 6, יצווה על אותה אגודה להתפרק.
סמכויותיו של מפרק
- (1)אם נתן הרשם צו עפ"י סעיף 46 או 47 לפירוקה של אגודה שיתופית, ישמש המפרק הרשמי, בתוקף משרתו, כמפרק זמני, ויכהן בתפקיד זה עד שיתמנה הוא עצמו או אדם אחר כמפרק, ועד שיוכל לשמש בתפקיד זה:
בתנאי שלעולם רשאי הרשם למנות, בצו שיתפרסם ברשומות, אדם אחר שאינו המפרק הרשמי, כמפרק האגודה.
(2) מינה הרשם אדם אחר שאינו המפרק הרשמי כמפרק האגודה בהתאם לסעיף-קטן הקודם יהיו נוהגים בנידון הפירוק אותם סדרי הדין שייקבעו בתקנות עפ"י פקודה זו, והוראות חלק ו' מפקודת החברות לא תחולנה; פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרשם, ולמרות כל דבר האמור בסעיף 46 בנוגע לזמן אשר בו יינתן תוקף לצו פירוק עסקים, תהא למפרק הסמכות לקנות חזקה מיד בכל הנכסים השייכים לאגודה ובכל הפנקסים ושאר המסמכים השייכים לעסקיה ולנהל את עסקי האגודה ככל שיהא צורך בכך לשם פירוק עסקיה של האגודה בדרך שיש בה מן התועלת.
(3) משקיבל צו לפירוק עסקים תוקף, תהא למפרק שנתמנה ע"י הרשם עפ"י סעיף-קטן (2) הסמכות –
(א) להופיע במשפטים והליכים אחרים כתובע או כנתבע בשם האגודה, בין בשמו או במשרתו;
(ב) לקבוע בצו מזמן לזמן מה הם החובות המגיעים לחברים או ממי שהיו חברים או מעזבונותיהם של חברים שמתו או מן הממונים שלהם או מיורשיהם או מנציגיהם החוקיים או מכל פקיד, ומה התרומות שעל אלה לתרום או שעוד נשאר עליהם לתרום לאקטיב של האגודה, והתרומות הללו תכלולנה את החובות המגיעים מהחברים או מאנשים אלה; אם האגודה אינה אגודה בערבון מוגבל, תיקבענה התרומות הללו לפי הכרעת דעתו ועפ"י פקודתו של המפרק הן בנוגע לאנשים שיהיו נתבעים לשלמם והן בנוגע לסכומים שעליהם לשלמם, אך מבלי לפגוע בכל זכות הקיימת בינם לבין עצמם בנוגע לתרומות;
(ג) לחקור בכל התביעות נגד האגודה, ולהחליט בצו לפי הוראות פקודה זו בשאלה למי מן התובעים זכות הקדימה על פני חברו:
בתנאי כי לחובות דלקמן, כפי שהיו קיימים בעת הינתן הצו לפירוק עסקיה של האגודה, יהא דין קדימה על פני כל החובות האחרים –
(I) כל המסים, תשלומי המכס והבלו וכל שאר הכספים המגיעים לממשלה מן האגודה;
(II) כל הארנונות המקומיות המגיעות מן האגודה לעיריה או למועצה מקומית;
(ד) לשלם תביעות נגד האגודה (לרבות ריבית עד לתאריך צו פירוק העסקים), כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם ישנו כזה, בין במלואן או בחלקן, לפי שיעור מסויים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה, ואם תישאר יתרה לאחר תשלום התביעות, תשמש היתרה לתשלום ריבית החל מתאריך אותו צו בשיעור שייקבע על ידו, ולעולם לא יעלה השיעור הזה על השעור הקבוע בחוזה;
(ה) לקבוע בצו מי הם האנשים שישאו בעול ההוצאות של הפירוק ומה המכסה שכל אחד מהם ישא בה.
(4) בכפוף לכל תקנות, תהא למפרק שנתמנה עפ"י סעיף-קטן (2) הסמכות – במידה שסמכות כזאת תהא נחוצה לבצע את מטרות הסעיף הזה – להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו, ולהכריחם להראות לו מסמכים באותם האמצעים ובאותו האופן (עד כמה שאפשר) שנקבעו לבית משפט אזרחי עפ"י תקנות-בית-דין.
(5) כל המוצא את עצמו נפגע ע"י הצו של המפרק, רשאי לערער על אותו צו בפני הרשם בתוך שני חדשים מיום מתן הצו.
(6) צווים של מפרק עפ"י הסעיף הקטן 3(ב), (ג) ו-(ה) ייאכפו, פרט למקרים המפורטים בסעיף 58, עפ"י בקשה אל פקיד ההוצאה לפועל הראשי ממש כשם שאוכפים פסק של בית משפט מחוזי.
סמכותו של רשם לעכב הליכים משפטיים בדבר פירוק מס' 40 לש' 1944
48א. לאחר שנתן הרשם צו לפרק אגודה, ולפני שביטל את רישומה של האגודה לפי סעיף 50, רשאי הרשם – לפי בקשת כל נושה או חבר, או המפרק – לתת צו לעכב את ההליכים המשפטיים בדבר הפירוק, הן בכלל והן לזמן מוגבל, ובאותם תנאים שימצאם לנאותים, אם הוכח להנחת דעתו כי מן הראוי הוא לעכב את כל הפעולות הנוגעות בפירוק.
הוראות מיוחדות בפירוק קיבוץ (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
48ב. (א) לענין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ (להלן – בית מגורים), בקיבוץ הנמצא בהליכי פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ ובני משפחתו המתגוררים עמו לא יפונו מבית המגורים, אלא אם כן הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) בית המשפט או הרשם, לפי הענין, רשאי לקבוע שהסידור החלוף כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים האמורים.
(ד) בסעיף זה –
"בן משפחה" – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
"חבר הקיבוץ" – מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ ובלבד שהתגורר בקיבוץ או שהיה חבר בו, לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת בקשת הפירוק או כינוס הנכסים;
"מקרקעי קיבוץ" – מקרקעין בתחום הקיבוץ שלקיבוץ יש בהם זכויות, והן לא נרשמו על שם חבר הקיבוץ;
"קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על ידי הרשם כקיבוץ או כמושב שיתופי.
אחריותם של פקידים וכו'
- (1)אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה, השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שעיכבם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי-יושר או במעילה באימון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, רשאי הרשם עפ"י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצירוף ריבית לפי אותו השיעור שהרשם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השימוש לרעה בכספים או בנכסים, על עיכוב הכספים, על אי-היושר או על המעילה באימון, הכל כפי שהרשם ימצא לנכון לצוות.
(2) סעיף זה לא ימנע את השלטונות מהביא בפליליים כל עבריין על מעשה שהוא ישא עליו אחריות פלילית.
ביטול הרישום
- (1)נוסף על הדו"ח שלו לבית המשפט, חייב המפרק להודיע לרשם מתי נשלם פירוק העסקים, ומשיקבל הרשם הודעה זאת או לאחר קבלו את הדו"ח הסופי של המפרק שנתמנה עפ"י סעיף 48(2), יבטל את רישום האגודה, ומאותה שעה תחדל האגודה לקיים כגוף מאוגד.
(2) הרשם יפרסם ברשומות, על חשבון האגודה, הודעה על הביטול.
ערעורים מס' 44 לש' 1940 (תיקון מס' 6) תש"ס-2000
- כל צד הנפגע ע"י צו שניתן ע"י הרשם עפ"י הסעיפים 48א ו-49 רשאי לערער עליו בפני שר העבודה בתוך שני חדשים מתאריך הצו, ועל צו שניתן עפ"י סעיף 46 יש להגיש ערעור בתוך שני חדשים מיום פרסומו, ואין להגיש ערעור לשום בית משפט אזרחי.
בוררות בסכסוכים
- (1)רשאית אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרשם או באופן אחר; תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או הנציג החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה כמשמעותו בסעיף-קטן זה.
(2) אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרשם לשם הכרעה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו –
(א) בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או
(ב) בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הועד שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או
(ג) בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או מורשה של האגודה, או
(ד) בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת,
הרי משקיבל הרשם את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי הוא –
(אא) ליישב את הסכסוך בעצמו, או
(בב) בכפוף לתקנות שתיקבענה, להעבירו לבורר או לבוררים.
(3) בכפוף לתקנות שתיקבענה, רשאי הרשם לקחת בחזרה מבורר כל בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה עפ"י סעיף-קטן (2)(בב) ולטפל בה באופן שנקבע בסעיף-קטן הנ"ל.
(4) אם מסר הרשם איזה סכסוך לבורר או לבוררים כאמור בסעיף-קטן (2)(בב), רשאי הוא –
(א) לאשר את פסק הבוררים, או
(ב) אם על דעת עצמו או עפ"י בקשה שהוגשה לו ע"י אחד מבעלי הסכסוך תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים או להחזיר לבורר או לבוררים כל ענין הנזכר בפסק למען יחזרו ויעיינו בו.
(5) לכל החלטה הניתנת ע"י הרשם עפ"י סעיף-קטן (2)(אא) ולכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ"י סעיף-קטן (2)(בב) שהרשם אישרה עפ"י סעיף-הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל בדומה לכך.
עיקול זמני של נכסים
- אם נתברר לרשם כי כדי להכשיל או לדחות את ההוצאה לפועל של צו העלול להינתן נגד אדם עפ"י סעיף 48(3) או עפ"י סעיף 49, או של כל החלטה העלולה להינתן בסכסוך עפ"י סעיף 52, עומד אותו אדם –
(א) להעביר לאחר את נכסיו, כולם או מקצתם, או
(ב) לעקור את נכסיו, כולם או מקצתם, מתחומי השיפוט המקומיים של הרשם,
רשאי הרשם, אם לא ניתן בטחון מספיק, להורות לעקל עיקול זמני את הנכסים הנ"ל או אותו החלק מן הנכסים אשר ימצא לנכון לעקלו, ולעיקול הזה יהא תוקף כאילו היה זה עיקול שנעשה ע"י בית משפט אזרחי בר-סמך.
שיחרור מהוראות הפקודה בנידון רישום
- למרות כל דבר האמור בפקודה זו רשאי שר העבודה עפ"י צו מיוחד שיינתן בכל מקרה ובכפוף לתנאים אשר ימצא לנכון להטיל, לפטור אגודה מכל דרישה מן הדרישות שבפקודה זו, הנוגעות לרישומה של האגודה[6].
שיחרור מהוראות כלליות של הפקודה
- (1)רשאי שר העבודה עפ"י צו כללי או מיוחד, לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות פקודה זו ורשאי הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השינויים שיפורטו בצו[7].
(2) רשאי הרשם, באישורו הכללי של שר העבודה, לפטור כהוראת שעה כל אגודה שנרשמה לפני תאריך פקודה זו, מכל הוראה מהוראות הפקודה הזאת, ובלבד שהתקופה הכוללת של פיטורין זמניים אלה לא תעלה על שלש שנים.
השימוש במלה "שיתופי", וכו'
- (1)שמה של כל אגודה רשומה יכלול את המלה "שיתופית" או תרגומה הערבי כחלק משמה, ושום אגודה או מוסד, זולת אגודה שנרשמה עפ"י פקודה זו, לא יכללו כחלק משמם את המלה "שיתופי" או תרגומה הערבי, או כל מלה אחרת שנגזרה מאותו שורש.
(2) כל אגודה רשומה שערבון חבריה הוא מוגבל חייבת לצרף לשמה את המלה "בערבון מגובל" או תרגומה הערבי, ומלה זו תהא המלה האחרונה בשמה.
(תיקון מס' 3) תשמ"א-1981
(3) (בוטל).
(תיקון מס' 3) תשמ"א-1981
(4) (בוטל).
(5) כל אגודה או מוסד העוברים על הוראות סעיף זה יאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס של עשר לירות, וכל הממשיך בעבירה ייחשב כעובר עבירה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה.
עונשין על עבירות
- כל אגודה –
(א) שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו"ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ"י פקודה זו, או עפ"י התקנות שעל פיה או על פי פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59,
(ב) המסרבת בזדון לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע"י הרשם או ע"י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו, או התקנות האמורות, או לצורך פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59, או החדלה מעשות את הדברים הללו,
(ג) העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59, אוסרות לעשות,
(ד) המוסרת בזדון דו"ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים,
הרי אותה אגודה וכל פקיד המחוייב עפ"י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מילואם ייחשב לעבירה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העבירה, או שניסה למנוע בעדה, יאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס של חמש לירות, וכל הממשיך בעבירה כזאת ייחשב כעובר עבירה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה.
גביית סכומים המגיעים לממשלה
- (1)כל הסכומים המגיעים לממשלה מאגודה שיתופית או מפקיד או מחבר או ממי שהיה חבר לאגודה בתור שכאלה, וכל הסכומים שצוו לשלמם כהוצאות עפ"י סעיף 45, ייגבו, עפ"י דרישה שיגיש הרשם לממונה על המחוז, ממש כדרך שגובים פיגורי תשלומי מסים עפ"י פקודת המסים (גביה) כאילו הוכרזו התשלומים הללו כתשלומים שחל עליהם חוק גביית המסים.
(2) סכומים המגיעים מאגודה שיתופית והנגבים עפ"י סעיף-קטן (1), מותר לגבותם ראשונה מנכסי האגודה, ולאחר מכן – אם האגודה היא אגודה שערבון חבריה הוא מוגבל – מן החברים עד כדי גבול ערבונם, ואם זו אגודה ממין אחר – מן החברים.
השימוש בפקודת החברות
- (1)פרט למותנה בסעיף 9(2) מפקודה זו, לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע –
מס' 1 לש' 1937
(א) לאגרות חוב, משכנתאות ושעבודים;
(ב) לפירוק אגודות, כשמפרק העסקים הרשמי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן;
(ג) לבקשה המוגשת לבית משפט עפ"י סעיף 117 מפקודת החברות לאישור פשרה:
בתנאי שמלבד בהליכים של פירוק עסקים ע"י מפרק עסקים הרשמי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרשם;
(תיקון מס' 5) תשנ"ה-1995
(ג1) בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק;
(ד) למחיקת אגודות שחדלו להתקיים מן הפנקס בהתאם להוראות סעיף 242 מפקודת החברות.
(2) הוראות פקודת החברות הנזכרות בסעיף-קטן (1) תחולנה על אגודה שיתופית ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות.
(תיקון מס' 1) תשי"א-1951
- (בוטל).
פקודת הבוררות
- פקודת הבוררות לא תחול על הליכים עפ"י סעיף 52(2).
(תיקון מס' 3) תשמ"א-1981
- (בוטל).
אגודות ותקנות אגודה שכבר נרשמו
- (1)כל אגודה שהיתה קיימת בסמוך לפני תאריך תחילת תקפה של פקודה זו ונרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות, 1920, תיחשב כאילו נרשמה על פי פקודה זו, ולמרות כל דבר האמור בפקודה זו תוספנה תקנותיה של אותה אגודה להיות בנות תוקף עד ליום שלושים ואחד בחודש דצמבר, 1934, בלתי אם שונו או בוטלו בהתאם להוראות סעיף 12 מפקודה זו, ובמידה שתקנות אגודה אלה לא תהיינה סותרות את ההוראות המפורשות של פקודה זו או של כל תקנה שיתקינו על פיה, תוספנה להיות בנות תוקף גם לאחר התאריך האמור עד אשר שונו או בוטלו כאמור לעיל.
(2) כל המינויים, התקנות והצווים שהוצאו, ההודעות והמודעות שניתנו והמשפטים ושאר ההליכים שהוגשו עפ"י הפקודה הנ"ל, ייחשבו, אם אפשר, כאילו הוצאו או ניתנו או הוגשו עפ"י פקודה זו.
תקנות שיתקין הרשם
- (1)רשאי הרשם להתקין תקנות בענין –
(א) התקנות לדוגמה של אגודות, טפסי חשבונות ולוחות מאזנים, לרבות טפסים שיש להשתמש בהם והדו"חות שיוגשו על ידי מבקרי החשבונות;
(ב) הספרים והפנקסים שיתנהלו ע"י האגודות;
(ג) הרשימות והדו"חות שעל האגודות להגיש לו מדי שנה בשנה או בזמנים אחרים;
(ד) הרשימות והדו"חות שעל המפרקים להגיש לו, וכדת מה לעשות בספרי האגודות ובמסמכיה כתום הפירוק;
(ה) טופס התעודה הדרושה עפ"י סעיף 35, ומיהו האיש החייב לחתום עליה.
(2) תקנות כאלה תקבלנה תוקף בהתאשרן ע"י שר העבודה.
תקנות שיתקין שר העבודה (תיקון מס' 9) תשע"ז-2016
- (1)רשאי שר העבודה להתקין תקנות לשם ביצוע מטרות פקודה זו, בין לכל הארץ כולה או לכל חלק הימנה, ובין לאגודה אחת או לסוג של אגודות, ואולם התקנת תקנות לקביעת סוגי האגודות שעליהן חלות הוראות הפרק השני בחלק ד' לפקודת מס הכנסה, לעניין הוראות סעיף 7 לפקודה זו, טעונה הסכמת שר האוצר.
(2) בפרט, ומבלי לפגוע בכללותה של הסמכות האמורה, יכולות תקנות כאלה –
(א) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 5, את המספר המכסימלי של המניות או של החלק מהון האגודה שכל חבר רשאי לרכוש;
(ב) לקבוע את הטפסים שישתמשו בהם ואת התנאים שצריך לקיימם בהגשת בקשות לרישום אגודה והפרוצדורה בענין בקשות כאלה;
(ג) לקבוע את הענינים שבגינם רשאית או מחוייבת אגודה להתקין תקנות ואת הפרוצדורה שעליה לנהוג בהם בהתקנת תקנות, בשינויין או בביטולן, ואת התנאים שעליה למלא אחריהם בטרם תתקין תקנות, תשנן או תבטלן;
(ד) לקבוע את התנאים שאנשים המבקשים להתקבל או שכבר נתקבלו כחברים לאגודה יהיו חייבים למלא אחריהם, ולהורות הוראות בנוגע לבחירת חברים וקבלתם ולתשלום שעליהם לשלם ומידת ההשתתפות שעליהם לרכוש בטרם ישתמשו בזכות חבר;
(ה) להורות הוראות בנוגע לבירור שוויה של מנייתו או של מידת השתתפותו של חבר בגמר חברותו;
(ו) להורות הוראות בדבר אסיפות כלליות של החברים ובדבר ההליכים באסיפות כאלה והסמכויות שיש להשתמש בהן באותן אסיפות;
(ז) להורות הוראות בדבר מינויים, התלייתם ופיטורם של חברי הועד ושאר הפקידים, וכן בדבר הפרוצדורה בישיבות הועד ובדבר סמכויותיהם ותפקידיהם של הועד ושאר הפקידים;
(ח) להורות הוראות בדבר בקורת החשבונות והשכר, אם נקבע שכר, אשר יוטל בעד הבקורת, ובדבר הפרסום מזמן לזמן של לוח מאזן המראה את האקטיב והפסיב של האגודה;
(ט) להורות הוראות בדבר כינונו וקיומו של פנקס חברים ואופן הנהלתו, ואם יש לאגודה הון מניות, בדבר פנקס המניות;
(י) לקבוע מי ומי הם האנשים, שאינם מבקרי חשבונות מוסמכים, הרשאים לבקר את חשבונותיהם של אגודות רשומות מטעם בריתות פיקוח, ולהורות הוראות בדבר רישומם של אנשים אלה;
(יא) לקבוע מה האיסורים וההגבלות שעל פיהן מותר לאגודות לנהל עסקים עם שאינם חברים;
(יב) להורות הוראות בדבר כינונן וקיומן של קרנות שמורות, ולאיזה מטרות מותר להשתמש בכספן, ובדבר השקעת כל כסף.
(יג) לקבוע עד כדי איזו מידה רשאית אגודה לצמצם את מספר חבריה;
(יד) לקבוע את התנאים בהם יהא מותר לחלק את הרווחים בין חברי האגודה, ואת שעור הדיבידנדה המכסימלית על הון המניות שמותר לאגודות לשלם;
(טו) לקבוע את הפרוצדורה שיש לנהוג בה בהגשת ערעורים ובמתן החלטה עליהם;
(טז) להורות הוראות המבטיחות שהון המניות של כל אגודה יהא בר-שינוי בצורה שיהא צורך בה כדי להבטיח שהמניות לא תעלינה בערכן, וכי ההון הנחוץ ימצא לאגודה כדרוש;
(יז) להורות הוראות שאנשים הראויים להתקבל כחברים עפ"י תקנות האגודה, לא תימנע מהם הזכות להתקבל כחברים לאגודה בלא סיבה מספקת;
(יח) לקבוע את הפרוצדורה אשר על פיה יתנהג מפרק שנתמנה ע"י הרשם עפ"י סעיף 48 ומה לעשות בנכסים העודפים של האגודה;
(יט) לקבוע את שיטת המינוי של בורר או של בוררים ואת סדרי הדין שבהם יש לנהוג בהליכים בפני הרשם או בפני אותו הבורר או אותם הבוררים, וכן לשם קביעת שעור ההוצאות הכרוכות ביישוב הסכסוך ולשם הטלתן;
(כ) להורות הוראות בדבר משלוח מסמכים משפטיים ואופן מסירתם ובדבר הוכחת מסירתם;
(כא) להורות הוראות בדבר ניכויים כפחת של חובות גרועים;
(כב) להתקין תקנות בדבר אופן איסוף כספים ע"י מניות או אגרות חוב או באופן אחר;
(כג) להורות הוראות בדבר יציאת או הוצאתם של חברים ובדבר התשלומים שישולמו להם ובדבר התחייבויותיהם של מי שהיו חברים;
(כד) להורות הוראות בדבר מינוי אדם שיהא מותר לשלם לו או להעביר אליו את המגיע לחבר שמת;
(כה) להורות הוראות בדבר העיון במסמכים במשרדו של הרשם ובדבר הטלת תשלומים בעד מתן העתקות מקויימות של אותם מסמכים;
(תיקון מס' 2) תשכ"ב-1962
(כו) לקבוע אגרות בעד רישום איגרות-חוב, משכנתה או שיעבוד, ובעד ביטול הרישום.